אוכל
הרומן הישראלי-אסייתי | סיכום השנה באוכל 2014
טרנד מעצם הגדרתו הוא דבר חולף — התאהבות שממלאת אותנו בתשוקה ובחשק, אך בחלוף זמן קצר אנחנו כבר לא ממש מבינים למה היינו שם. השנה הרומן בין הישראלים למטבח האסיאתי הוכיח שהוא כאן כדי להישאר, אבל כמו כל מערכת יחסים גם הוא חווה עליות ומורדות
אחת המסעדות הבודדות שלוקחות את המטבחים האסייתים ברצינות - ה"דלי האסיאתי" בהוד השרון בן יוסטר

גם השנה, כמו בכל שנה, נפתחו המון מסעדות אסיאתיות בתל אביב. מסעדת "נאם" בדיזינגוף הראתה שאפשר לעשות מטבח תאילנדי מתמחה בלי לסבול מההשוואה ל"בית תאילנדי" (זה אחרי ש"טייגר לילי" סללה עבורה את הדרך בשנה שעברה); "קאנו", הדוכן הווייטנאמי הקטנטן מנחלת בנימין, התרחב לסניף נוסף, גדול יותר, בפלורנטין; "מינה טומיי", הפאן-אסיאתית החיפאית, פתחה סניף בהשקעה של מיליוני שקלים ברחוב הארבעה בתל אביב; לצידן אפשר למנות גם את "אובן קובן", "מר וגברת לי", "ניני האצ'י", "TYO" ועוד הרבה שכמותן, אבל ההוכחה האמיתית לרצינותו של הרומן הישראלו-אסיאתי היא ההתפשטות שלו אל מחוץ לגבולות תל אביב: "טאיה" בקדימה, "הדלי האסיאתי" בהוד השרון, "סקון נקון" בראשון לציון וסניף של מסעדת "טוקו" של ניצן רז, גם היא בראשון לציון. לצד אלה נפתחו השנה בפריפריה עשרות סושיות, מסעדות נודלס ואפילו "דים-סאם שופ". למעשה כמעט כל מסעדה חדשה שנפתחת מחוץ לתל אביב היא אסיאתית.

 

נאם טוק של מסעדת בית תאילנדי דן פרץ

עוברים לגור ביחד

הסועדים כבר מכירים את חומרי הגלם האסיאתיים ומשתמשים בהם במטבח הביתי. איש כבר לא פוחד מנאם פלא או מרוטב צדפות ובכל סופר או ירקנייה יש מדף עם מוצרים אסיאתיים. גם במסעדות לא אסיאתיות בעליל אפשר לפגוש צ'ילי מתוק, מחית שרימפס, חלב קוקוס, קפיר ליים, למון גראס - כל אלה נכנסו לערכות התיבול של השפים לצד המלח וציר הבקר. לקראת סוף השנה הודיעה חברת "עלה עלה", המתמחה בגידול ושיווק ירקות אקזוטיים ונחשבת ל"מגשימת החלומות של השפים", כי הצליחה לגדל בארץ יוזו טרי - מחומרי הגלם החשובים (והיקרים) במטבח היפני. עוד הוכחה שהמטבח האסיאתי והקהל הישראלי נועדו זה לזה מצאנו בבתי הקפה - במנות כמו פאד תאי וגיוזה (ב"קפה גרג") או ספרינג רולס (בבוטקה בשדרות בן גוריון).

סימנים ראשונים למשבר?

באופן פרדוקסלי ההתאהבות המוחלטת שלנו במטבח האסיאתי לא מוציאה ממנו את המיטב. הוא קצת הפסיק לחזר, הפסיק להשקיע ולפעמים לוקח את הסועד כמובן מאליו. עבור המסעדנים המטבח האסיאתי הפך להשקעה בטוחה, כלומר אם אתה רוצה לפתוח מסעדה מצליחה, תעשה לך אסיאתית (או משהו שדומה לזה). הדיוק, האותנטיות והיצירה הקולינרית נעשו קצת פחות חשובים וכתוצאה מכך רוב האסיאתיות החדשות לא מעניקות חוויה מרגשת. אחרי ההתפתחות וההתמקצעות הקולינרית שראינו ב-2013 במסעדות כמו "טאיזו", "האנוי", "טייגר לילי" ו"טופולופומפו" הפתיחוֹת של 2014 קצת מאכזבות. רוב המסעדות האסיאתיות החדשות לא מכבדות את המטבחים שמהן הן שואבות השראה והטעמים נעשו שטוחים. כל זה דווקא מחזק את מעמדה של "בית תאילנדי" הוותיקה, ששוב מוכיחה שהיא עושה את זה הכי טוב.

 
© כל הזכויות שמורות לאתר nana10