אופנה ולייף סטייל
עו"ד טל איטקין על השלכותיה של בגידה בהליך הגירושין
fortolia

בגידה בבן או בת הזוג נתפסת עבור רבים כמשבר שאין ממנו דרך חזרה. הכאב אשר נגרם לבן הזוג הנבגד אינו נובע רק מן העובדה שהאישה או הבעל בחרו להעניק את גופם לאדם אחר. עיקר הכאב מקורו בתחושה הקשה שחש בן הזוג הנבגד, לפיה האדם בו נתן אמון מלא ואיתו חלק את כל חייו הפר באופן בוטה אמון זה.

 

בגידה היוותה מאז ומתמיד עילה שכיחה לגירושין, ויש המגדירים אותה כשכיחה שבעילות. עולה השאלה, האם וכיצד יכולה להשפיע הבגידה על מהותו של הליך הגירושין ועל תוצאותיו, או במילים אחרות: האם יכולות הערכאות השיפוטיות "להעניש" את בן הזוג הבוגד על בגידתו מעבר לחיובו בגט?

 

החוק בישראל קובע, כי ענייני נישואין וגירושין יוכרעו על-פי הדין הדתי אליו משתייכים בני-הזוג. במקרה של גירושין בין בני-זוג יהודים על רקע בגידה, עשויה להיות לקביעה זו השלכות מרחיקות לכת בעיקר על הסוגיות הרכושיות הנדונות במסגרת תביעות הגירושין. כך למשל, קובע הדין העברי כלל לפיו ממועד הפרידה בין בני-הזוג ועד ליום הגירושין, זכאית האישה לקבלת דמי מזונות מן הגבר. ואולם, במקרים בהם יצליח הגבר להוכיח כי האישה בגדה בו, יזכה הוא בחסות הדין העברי וההלכה לפטור מחובת תשלום מזונות האישה. חשוב להדגיש, כי בית הדין הרבני לא יורה בנקל על שלילת מזונות אישה בשל חשיבותם, ולכן רף ההוכחה המוטל על הבעל הטוען לבגידה מצד אשתו הוא גבוה, ועליו להוכיח בהסתברות גבוהה כי האישה אכן ניהלה מערכת יחסים עם גבר אחר בזמן הנישואין.

 

כלל נוסף בדין העברי קובע כי במקרים בהם הדרישה לגירושין מקורה בגבר, חייב הוא בתשלום כתובתה של האישה. אלא שבדומה לסוגיית מזונות האישה, גם בתביעה לכתובה ככל שיוכיח הגבר כי רצונו להתגרש נובע מבגידת האישה בו, תישלל מן האישה זכאותה לקבלת כתובתה.

 

 

לכאורה, חוק יחסי ממון בין בני זוג (והלכת שיתוף הנכסים שקדמה לו) אינם רואים בבגידה עילה לסטייה מחלוקת רכוש שוויונית בין הצדדים. על אף האמור, בעיקר במקרים בהם מתנהל מלוא הליך הגירושין בערכאות הדתיות, בגידת בן או בת הזוג עשויה להשפיע בעקיפין על אופן חלוקת הרכוש המשותף בין הצדדים. נזכיר, כי הכלל הקובע בכל הנוגע לחלוקת רכוש בגירושין הוא כי רכוש שנצבר לאורך החיים המשופים ועד מועד הקרע ביחסים בין בני הזוג יתחלק בדרך של מחצה על מחצה. לקביעת מועד הקרע עשויות להיות השלכות כלכליות נרחבות, בעיקר במקרים בהם רכש אחד מבני הזוג נכס לאחר המועד הנטען על ידו כמועד הקובע, והוא מעוניין ששוויו של נכס זה לא יחולק בין הצדדים. בעניין זה קבעו לא פעם

בתי הדין הרבניים, כי יש לראות במועד בו החל בן הזוג הבוגד לקיים מערכת יחסים מחוץ לנישואין כמועד הקובע לעניין הקרע ביחסים, אשר ממנו והלאה לא יאוזן הרכוש בין בני-הזוג. כך לשם המחשה, מקום בו יצליח הבעל להוכיח כי רכש נכס בתוך תקופת הנישואין, אך לאחר שגילה על דבר בגידתה של האישה בו, יוכל הוא לטעון בפני הערכאה הדנה בתביעה הרכושית כי מיום הבגידה ואילך אין לחלק עוד את הרכוש בדרך של מחצה על מחצה בינו לבין האישה, ולהיות מוכר כבעלים הבלעדיים של הנכס שרכש.

 

בנוסף, לא אחת קבעו בתי המשפט כי מקום בו חובות בן הזוג הבוגד נגרמו כתוצאה מן הבגידה, יש לסטות מן הכלל לפיו בעת חלוקת הרכוש יחולקו חובות הצדדים כמו גם זכויותיהם,  ולהשית את מלוא החוב על בן-הזוג הבוגד בלבד.

 

 

אימג' בנק / Getty Images

התשובה היא חד משמעית: לא! בתביעות הנוגעות לילדים, דוגמת מזונות קטינים ומשמורת, נדרש בית המשפט להכריע לפי עקרון העל של טובת הילד. משכך, כל עוד הבגידה הסתכמה במשבר אמון בין בני-הזוג, ולא הוכח כי עצם ניהול מערכת יחסים מחוץ לנישואין פגעה במסוגלותו ההורית של ההורה הבוגד, לא תהא לבגידה השלכה על הכרעות הנוגעות לקטינים. גם לו קיבל הגבר פטור במסגרת הליך הגירושין מחובת תשלום מזונות האישה, לא תהא לכך כל השלכה על חבותו בתשלום מזונות קטינים.

 

ניתן לסכם ולומר, כי מעבר להשלכות הרגשיות, הנפשיות והמוסריות עשויה הבגידה להשפיע באופן ניכר על תוצאותיו של הליך הגירושין, בעיקר מקום בו הצד הנבגד הוא הגבר. לפיכך, בייחוד במקרים בהם תביעת הגירושין מגיעה על רקע בגידה של מי מבני הזוג, חשוב להיוועץ באיש מקצוע הבקיא ברזי ההלכות בסוגיה זו, על-מנת שיפעל למיצוי זכויותיכם.

 

 

 

פוטליה

***המאמר באדיבות משרד עורכי דין טל איטקין: http://www.itkintal.co.il

 

 
© כל הזכויות שמורות לאתר nana10