תרבות ובידור
הנוסע השמיני: קובננט – אימה אפקטיבית, דמויות שטחיות
עם הרבה יותר אלמנטים של "הנוסע השמיני" משל "פרומתאוס", "הנוסע השמיני: קובננט" מתגלה כסרט אימה נהדר אך לא כזה שישאיר חותם כמו הסרט המקורי • ביקורת סרט

כשמדברים על סרטי אימה הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע הסרט "הנוסע השמיני" כמעט תמיד עולה כאחת מפסגות הז'אנר. סרטו של רידלי סקוט מ-1979 הפך למהפכני, ולא קשה לראות את ההשפעה שלו על עשרות סרטי אימה ומד"ב מאז.

 

לאחר הסרט הראשון עבר סקוט לפרויקטים אחרים, כשהסרט המצליח שלו הפך למותג- עם שלושה סרטי המשך (אחד מעולה, השני בעייתי והשלישי מביך), משחקי מחשב, ספין-אוף ("הנוסע השמיני נגד הטורף") ושלל מרצ'נדייז.


ב-2012 חזר סקוט למגרש הביתי שלו עם "פרומתיאוס", פריקוול לסרטי "הנוסע השמיני", שזכה לביקורות מעורבות. כעת מגיע הסרט שאמור לקשר בין אירועי "הנוסע השמיני" ל-"פרומתיאוס" - "הנוסע השמיני: קובננט".

 

"הנוסע השמיני: קובננט" יחצ

הסרט נפתח בדיאלוג בין דיוויד (מייקל פסבנדר, "12 שנים של עבדות"), האנדרואיד שהכרנו ב"פרומתיאוס", לאיש שיצר אותו, צ'ארלס וויילנד- השניים מנהלים שיחה פילוסופית על יצירה, הן פסגת היצירה האנושית (ווגנר וכמובן דיוויד עצמו) והן השאלה הקיומית של מי יצר אותנו, עליה מקווה וויילנד לענות.

 

סצנה לאחר מכן אנחנו כבר במקום ובזמן אחר, עשור לאחר אירועי "פרומתיאוס", על ספינת החלל "קובננט" הנמצאת במשימה להתיישבות על כוכב לכת חדש. על החללית נמצאים אנשי צוות ומתיישבים מורדמים, וכן וולטר האנדרואיד (שוב פסבנדר שעושה כאן תפקיד כפול). התפרצות אנרגיה שפוגעת בספינה מאלצת את אנשי הצוות להתעורר, ולאחר שהם מסיימים לטפל בנזקים הספינה קולטת שידור שמקורו מתגלה כאנושי. בעקבות האות הקובננט סוטה ממסלולה המתוכנן לעבר המקור שנמצא בכוכב לא מוכר, אך כזה שתנאיו נראים אופטימליים אף יותר מיעדם המקורי.

 

"קובננט" דומה הרבה יתר ל"הנוסע השמיני" מאשר "פרומתיאוס", הן מבחינת האווירה, הן מבחינת המבנה העלילתי של המקור. זה עובד טוב בכל מה שקשור להצגת הדמויות, לקרב בסיום וכמובן לסצנות האימה.

 

סצנות האימה בסרט הן ללא ספק המעלה הכי גדולה שלו - הן נראות טוב, ברוטליות, מותחות ופשוט עשויות היטב; הסיקוונס בו שניים מאנשי הצוות מתחילים לחוש ברע הוא הדוגמא הטובה ביותר לכך בסרט, שאולי מלבד סצנה אחת לקראת סופו עובד טוב בכל מה שקשור לפן הזה.

 

"הנוסע השמיני: קובננט" יחצ

מה שעשה את "הנוסע השמיני" המקורי לכל-כך מוצלח הוא הדמויות, או יותר נכות ה-דמות בה' הידיעה; אלן ריפלי (סיגורני וויבר האגדית). כאן אנחנו מקבלים את דניאלס (קת'רין ווטרסטון, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן"), שנכנסת לדמות האישה הקשוחה ונכשלת כישלון חרוץ. היא לא כתובה טוב, היא לא משוחקת טוב והיא גם לא בדיוק האישה החזקה שאנחנו מכירים אלא גרסה מוחלשת מאוד שמתרפסת כל הזמן בלי סיבות נראות לעין.

 

גם החוליה שמסביבה לא מעניינת מספיק- הדמות היחידה, מלבד דניאלס ושני האנדרואידים, שמקבלת כיוון מעניין היא הדמות של אורם (בילי קרודופ, "ספוטלייט"), קפטן הספינה, המזוהה כאדם דתי- אלא שזה לא בא לביטוי יותר מדי בסרט, וחבל- כי זה כן היה יכול להיות מעניין. מעבר לזה? חושך, כולל דמות של אמריקאי דרומי שקוראים לו טנסי והוא לובש כובע של קאובוי בחלל (ולא, אני לא צוחק).

 

דמותו של דיוויד היא הדמות המעניינת ביותר בסרט- האנדרואיד הזה מגלם נבל בצורה טובה מאוד, ואף מעלה שאלות קיומיות מעניינות- אך המהלכים שלו צפויים, ויותר מזה, המסרים אותם הסרט מנסה להעביר בהשוואה בין דיוויד שמנסה לעצב את העתיד כראות עיניו לבין הנאצים צעקנית מדי.

 

אלא שעם כל הכבוד לדמויות, הסיבה העיקרית שאנשים יגיעו ל"נוסע השמיני: קובננט" בשבילה היא החייזר, שנמצא כאן בגרסה קטנה, מהירה ורועשת הרבה יותר שמשתלבת טוב עם העולם הנהדר שברא רידלי סקוט. גם הגרסאות המתקדמות יותר שמגיעות בהמשך מספקות את הסחורה.

 

 

 

 

"הנוסע השמיני: קובננט" יחצ
בשורה התחתונה, "הנוסע השמיני: קובננט" הוא סרט אימה פרופר, הרבה יותר מהסרטים הראשונים בסדרה, וככזה הוא מציע אימה ומתח אפקטיביים ברמה הגבוהה ביותר. עם זאת, הוא מעט שטחי וצפוי מאוד, בעיקר בחלקו האחרון. זה לא בהכרח רע, אבל זה גם לא מדגדג את רמת הסרט המקורי שהצליח לעשות דבר אחד קטן שהסרט הזה לא הצליח - לגרום לנו לרצות לראות את הגיבור(ה) מנצח(ת).

3.5 כוכבים

"הנוסע השמיני: קובננט" - בבתי הקולנוע החל מה - 18.05.17


"הנוסע השמיני: קובננט" יחצ
 
© כל הזכויות שמורות לאתר nana10