תרבות ובידור
קראו לו החקיין הראשון בישראל: צדוק סביר חוזר באלבום חדש ומדבר על ההשפלות לעת זקנה
הוא היה החקיין הראשון בישראל ואחד מכוכבי הזמר הגדולים בשנות ה-50 וה-60, זה שקצר הצלחה בינלאומית והתרועע עם לואי ארמסטרונג ודני קיי, אולם כיום מתקשה צדוק סביר (82) לגמור את החודש, מתגורר לבדו בבית אבות בדרום ת"א ומחכה לטלפון שיזמינו להופיע שוב
צדוק סביר בצעירותו עטיפת התקליט הניו יורקי של צדוק סביר

 

"אתה יודע שפעם מישהו סיפר לי שחשב שאני מת? משכיחים אותי בכוח, מעלימים אותי וזה מאד כואב, אין כבוד לותיקים, זו ממש בושה וחרפה למדינה ולתרבות שלנו, לא נותנים למות בכבוד", כך בחר לפתוח צדוק סביר (82), החקיין הראשון בישראל ומי שנחשב לאחד מאלילי הזמר הגדולים של שנות ה-50, את הראיון שערכתי עימו בדירת החדר הקטנה בבית האבות בדרום תל אביב בו מתגורר לבדו.

 

סביר, שבשנה האחרונה פתח את העשור השמיני לחייו כשהוא ערירי, הרחק מילדיו המתגוררים בארצות הברית ועם קושי לא מועט לגמור את החודש ולהיאבק על הופעה בפני קהל ולו במקום הקטן ביותר, אינו הבחור האולטימטיבי שיתרפק על תהילת העבר וישלים עם העובדה שהזמנים השתנו והקסם שעבד לפני כ-50 שנה כבר אינו רלוונטי בימינו, אלא משוכנע ובצדק כי עדיין כוחו במותניו והרעב "לטרוף" את הבמה ולהלהיב את הקהל בשירה וחיקויים, שהפכו אותו לסטאר בראשית דרכו, עדיין בשיאו גם כיום, לו רק יינתן לו הצ'אנס להמשיך במה שהוא יודע הכי טוב לעשות: לשמח את הקהל.

 

"תשמע, אני מודע לכך שהזמנים השתנו ולדאבוני גם רוב האנשים שחיקיתי במשך השנים נפטרו, אבל אני עדיין חי, עדיין יכול לשיר מצוין ולהחזיק מופע שלם על הבמה", מדבר סביר בלהט עם ניצוץ עצוב בעיניו, "נכון, לפעמים מישהו עושה עימי "חסד" ומעלה אותי לשיר שני שלאגרים ל-10 דקות, אבל כמה פעמים זה קורה בחודש ומדוע לא לתת לי צ'אנס או לפחות לתת לי את הזכות ללכת לאודישן בשביל להופיע באיזה מקום ולהוכיח מה שאני שווה? בגלל שאני ותיק אז אני לא קיים? אני לא מסוגל? אני לא ראוי?  חייתי כמה שנים בארצות הברית והופעתי בפני יהודים, וכשהיה לי זמן וצפיתי, כשהיה אמן ותיק, זו הייתה חגיגה כלל ארצית, האמן הותיק בן ה-90 ומשהו בא להופיע בסדרת ראיונות, שמה זה נחשב כבוד עצום. למה לא מקדישים תכנית שבועית בפריים טיים כל פעם חצי שעה לאמן ותיק ופנסיונר אחר שזקוק לבמה ולחשיפה בשביל לשרוד כלכלית? בישראל הכל שונה מבשאר מדינות העולם וזה חבל וזה צובט בלב".

 

 

הוא נולד בעיראק כצדוק סוורי בשנת 1935 ובגיל 9 עלה עם משפחתו לישראל בזכות ניירות מזוייפים שאביו רכש מהצבא הבריטי. את ילדותו ונעוריו בילה בתל אביב, "תמיד היה לי את חוש החיקוי, אני זוכר שבבית הספר עממי הייתי מחקה את המורים או כל מי שהיה לו מבטא זר או גימיק בקול, נהגתי לחקות אותם", נזכרה בערגה וצוחק, "פעם אפילו הייתה לנו מורה לאנגלית ייקית שאיחרה לשיעור, אז ישבתי על הכסא שלה וחיקיתי אותה ופתאום היא נכנסה באמצע".

 

מתי גילית את כשרון  המוסיקה והחיקוי לראשונה?

 

"אימי מספרת שכבר בגיל שבעה חודשים גיליתי חוש מוסיקלי יוצא דופן. כל תקליט ג'אז, קלאסי או תקליטים של סינטרה ודני קיי, אליליי,  שהתנגנו בבית, ידעתי לשיר בעל פה בכל מקצב, ממש כמו המקור".

 

בנעוריו למד בגימנסיה "שלווה" ברחוב בן יהודה בתל אביב ובהמשך למד "טכנאות רדיו" בבית ספר מונטיפיורי ("מאז ומתמיד נמשכתי לרדיו", נזכר) ולפני הגיוס למד שנה בבית ספר טרום צבאי טכנאות קשר, אך החליט לעזוב ("זה לא היה טמוע בי", סיפר).

 

בתחילת 1954 התגייס לצה"ל. הוא רצה לשרת בלהקה צבאית, אך כיוון שהיה בעל פרופיל גבוה, גויס לגולני כחייל קרבי. מזלו נתמזל, כי בדיוק בזמן הטירונות לגולני, חנה אהרוני, שהייתה סולנית להקת גולני, עזבה את הלהקה וסביר נקרא למלא את מקומה. "כיוון שלגולני לא היה תקציב ללהקה צבאית, העבירו אותנו לפיקוד צפון והקמנו את להקת פיקוד צפון, אני בין המקימים, זו הייתה חוויה שלא אשכח", מסביר.

 

כמו סיפור סינדרלה, גם כוכבו של סביר זהר באופן מקרי בהחלט: "בשנת 1956, חודש אחרי שהשתחררתי מהצבא, קיימו איזה נשף של המשחתות בבת גלים וכיוון שהכירו אותי כחקיין מהלהקה הצבאית, הזמינו אותי להופיע עם מערכונים שכתב לי חברי מהלהקה, לימים שופט בית המשפט העליון אליהו מצא שגם עברית לי את השם  מ"סוורי" ל"סביר", אני הראשון בספר הטלפונים ל"סביר". באותו נשף במקרה נכחו גם יצחק שמעוני ואלון שמוקלר, שהיו אחראיים לתכנית הבידור המואזנת ביותר ברדיו באותה תקופה - "שלושה בסירה אחת" והם הזמינו אותי להשתתף באופן חד פעמי בתכנית. לילה אחרי שהופעתי ב"שלושה בסירה אחת" חיי השתנו מהקצה אל הקצה: גיורא גודיק החתים אותי על חוזה הופעות, "הד ארצי" החתימו אותי על חוזה הקלטות ותוך 3 שנים הקלטתי 100 שירים במדינה הקטנה הזו, ללא יחסי ציבור וללא שום תחרות זמר, שידור אחד ברדיו וכל העיתונים היו אצלי בבית. הייתי כוכב ענק בן לילה", מספר בלהט והתלהבות.

 

 

ההצלחה במדינה הצעירה הפכה את סביר, כאמור, לחקיין מבוקש וזמר מבוקש שהקליט בזה אחר זה להיטי ענק שמדינה שלמה פיזמה בסוף שנות ה-50 ושרה בעל פה: "מלח בודד", "היורד דרומה" (שצעד במקום הראשון במצעד הפזמונים לשנת 1958), "אני והתוכי" ( שהוקלט בהשראת Witch Doctor של דיויד סוויל  והפך להיט הדגל של סביר) , "התוכי ובת זוגו", "מכרות שלמה", "הילד והסב", "לארצי", "מיכל, מיכל" ועוד.

 

בין החיקויים הנודעים שלו באותן שנים בלטו חיקוייו ללואי ארמסטרונג, יפה ירקוני, פרנק סינטרה, פאט בון, דין מרטין, פרנק אייפילד, שושנה דמארי, אריק לביא, נאט קינג קול, ישראל יצחקי, שארל אזנאבור ובעצם מיטב האמנים הפופולאריים שהעריץ.

 

"אתה חייב להבין, כשהייתי הולך ברחוב כולם היו מצביעים עליי וכולם הכירו אותי וזה ללא טלויזיה, תחשוב כמה הופעתי באותן שנים עד כדי כך שמדינה שלמה הכירה אותי והיו רצים אחריי ברחוב בשביל אוטוגרפים (חתימות). אלו היו זמנים אחרים לגמרי. הופעתי 6 הופעות ביום", מדגיש.

 

ההצלחה לא סחררה אותך?

 

"תשמע, אני בחיים לא שתיתי, בחיים לא עישנתי, ניסו להציע לי כמה פעמים סמים ותמיד סירבתי. אני לא משתעל ומאד מאושר שבגילי המופלג אני יכול לתת ערב לבד. אני שומר על הקול שלי כי בזכותו בלבד אני יכול להטריף את הקהל".

 

 

צדוק סביר ולהקת ימים מאושרים מאלבומו הפרטי של שלמה עוז

 

בשנת 1963 החליט לנסות מזלו בחו"ל ונסע עם אמרגנו לאירופה לסיבוב הופעות שארך 4 שנים ובשנת 1967 חזר לישראל, התחתן והופיע, עד שבשנת 1969 קיבל את הזדמנות חייו להופיע  בארצות הברית, לראשונה, והחליט  להגשים את החלום האמריקני, "הופעתי הרבה בבונדס וחרשתי את בתי המלון והקהילות היהודיות שם, השיא היה כשהופעתי ב-Town Hall בניו יורק וזה היה שוס היסטרי", נזכר, "גם לואי ארמסטרונג ודני קיי, שחיקיתי אותם וגדלתי עליהם נכחו בהופעותיי, זה היה חלום שמתגשם. באותה תקופה עבדתי שם רבות עם נאט ברוקס, המעבד המוסיקלי של קוני פרנסיס והוצאתי אפילו תקליט בהפקת אריס סאן שהצליח שם".

 

בשנת 1972 חזר שוב לישראל, אבל הזמנים השתנו, הסגנון המוסיקלי השתנה וחקיינים ובדרנים נוספים דוגמת טוביה צפיר, גדי יגיל ותיקי דיין החלו לתפוס מקומו של סביר, והוא התקשה לשחזר את הצלחתו מלפני עשור, "מה גם שהתקשורת והקהל ראו בי "בוגד" על זה שעזבתי את הארץ ועברתי להתגורר ולהופיע בארצות הברית, במקום לחשוב על זה שהייתי ציוני ועשיתי כבוד לישראל בעולם, חשבו ששכחתי את הישראליות שלי וזה חרה לי מאד ואולי זו אחת הסיבות שהקריירה בישראל נפגעה מעט. זה כמו אות קין. הבטיחו לי הרים וגבעות ברדיו ובטלוויזיה הישראלית לאורך השנים אבל ברגע האמת כולם נסוגו ופחדו ממה שיגידו על זה שנותנים במה למי ש"עזב את הארץ". זה כואב מאד, אבל אני לא מתחרט לרגע", מספר בגילוי לב.

 

לאורך שנות ה-70 וה-80 הופיע סביר בקו ישראל-ארה"ב ובשנות ה-80, לאחר שהתגורר תקופה ארוכה בארצות הברית, שם נקלע לקשיי פרנסה וקשיים כלכליים, התגרש מאשתו ובשנת 1991 חזר לישראל.

 

בישראל של שנות ה-90 סביר כמעט נשכח מהתודעה, הביקוש להופעות ירד בצורה דרסטית, הקהל שגדל עליו התבגר והתחלף והקהל הצעיר לא שמע אודותיו, אולם בכל זאת הוסיף סביר להילחם על מקומו ובשנת 1993 הגשים חלום פרטי כשהוציא אלבום משירי פרנק סינטרה בתרגומים עבריים של חיים קינן, "כל שיר שפה שמתי מלא בנשמה, זה חלום חיים עבורי. חיים קינן עשה עבודה פנטסטית זה התקליט שאני הכי גאה בו", נזכר, אולם בניגוד לציפיות והתקוות האלבום נכשל ולא הביא לסביר את ה"קאמבק" המיוחל לקדמת הבמה.

 

 

לאורך שנות ה-2000 ניסה לחזור לתודעה, תחילה כשהשתתף בסרטם הדוקומנטרי משנת 2003 של שאול בצר, רועי צ'יקי ארד וארז הימן- "זהירות, מצלמה!" ובשנת 2007 כמתמודד בתחרות המוסיקלית "הדבר הגדול הבא" ולא עבר את השלב הראשוני, כשהבוחנים, מלבד יהורם גאון שכינה את סביר כאחד מאלילי הזמר שלו, לא זיהו או ידעו עברו המוסיקלי והבידורי העשיר.

 

כיום, כשהוא גרוש ושלושת ילדיו מתגוררים בארצות הברית ("אני מדי פעם נוסע לארצות הברית לבקר אותם, אבל לרוב אני לבד פה"), סביר מבלה מרבית זמנו בגפו בבית האבות בדרום תל אביב בו מתגורר ומחכה לטלפון שיצלצל להזמינו להופעה או ראיון או אפילו מאדם שאינו מכיר, הזוכר לו חסד נעוריו.

 

השבוע יצא לחנויות אלבום אוסף משולש המאגד כל להיטיו הגדולים של סביר מ-60 שנות הקריירה ויושק בתיאטרון גבעתיים ביום חמישי הקרוב בשעה 21:00 במופע מיוחד בו יתארח סביר במועדון הזמר של גבי ברלין.

 

אתה מתחרט במשהו לאורך הקריירה?

 

"תראה, אני חושב שאני עדיין לא מקבל את הכבוד המגיע לי ולאמנים בגילי הראויים לכבוד מינימלי, אבל למרות זאת זכיתי להרבה הצלחות בעיקר באירופה, גם כשבישראל לא פרגנו לי, אבל לא הייתי משנה שום דבר בדרך. אני מאושר מהדרך שעשיתי. איך סינטרה שר? I Did It My Way. בדיוק כך".

 

 

 
© כל הזכויות שמורות לאתר nana10