תרבות ובידור
כמו הילד בקיבוץ: עילי בוטנר חוזר לראשונה הביתה להופיע בעין כרמל
עילי בוטנר כבר ניגן עם הגדולים שבכוכבי המוזיקה הישראלית, אבל דווקא הופעה בעין כרמל, שם גדל, מחזירה אותו להתעמת עם השדים המשפחתיים והטראומות של ילדותו

עילי בוטנר רגיל להופיע בהיכל התרבות, קיסריה, שוני. הוא ניגן עם שמוליק קראוס וריטה, הופיע עם רן דנקר וקובי אפללו, את השירים שכתב מכירים ברחוב בעל פה. הוא לא אמור להתרגש מהופעה בקיבוץ, אבל זה לא סתם קיבוץ - זה הבית. עין כרמל, הקיבוץ שבו גדל. וזו הפעם הראשונה שהוא מופיע כאן - מול האנשים שיודעים את כל הסודות של חייו.


שש שעות לפני ההופעה, עילי וילדי החוץ, כך קוראים להרכב שלו, מגיעים מתל אביב. מרוב התרגשות - הוא שכח את הבגדים של ההופעה. גם בעין כרמל לא מדובר בסתם הופעה אלא באירוע חגיגי של ממש. 50 שנה להקמת המפעל של הקיבוץ - קל-קר.


>> לכתבות נוספות במוזיקה

גיא מזיג: "הדור הזה לא בשל לשיר עם פזמון"

ד"ש מגרמניה: דאש ברלין הקפיץ את נמל תל אביב

גילי יאלו חוזר לשורשים עם שיר באמהרית

 

הם היו ביחד עד גיל 16, אז עילי חרג מן התלם הקיבוצי, ועבר ללמוד מוסיקה ברימון. נסע כל בוקר שעתיים באוטובוס לתל אביב, חזר בלילות. חדר האוכל כבר לא קיים. גם הקיבוץ כבר לא קיבוץ. עבר הפרטה, נבנתה הרחבה, הגיעו אנשים חדשים שלא ידעו בית ילדים מהו, אבל עילי - הוא לא עבר הפרטה. בשירים שלו הזמן נעצר לפני 20 שנה, כאילו מעולם לא עזב את עין כרמל.

 

"אני לא כותב שום שיר על תל אביב", הוא אומר. "זה לא... כל מי התהום שלי זה פה. אני לא יכול לברוח מזה".

 

עילי בוטנר בהופעה בקיבוץ עין כרמל חדשות 10

בשירים הוא מדבר על הלינה המשותפת, על הקושי להיות אחר, לא חוסך ביקורת והערב - בפעם הראשונה - הוא הולך לשיר את זה מולם.

 

אלא שה"המה יגידו", השיחות של שבילי הקיבוץ, מרחפות מעל עילי מעבר לשריטה של הלינה המשותפת. הוא מספר את הסיפור האישי שלו ושל המשפחה שלו. מבחינתו - הכול התחיל כשהיה בן 10. עילי נשאר בקיבוץ עם אמו לייזה, ושני אחיו. עופר, אחיו הגדול, מבוגר ממנו בשש שנים. עופר חי כיום בהוסטל. את השירים "מכתב לאחי" ו"שווים", עילי כתב עליו. גם באלבום החדש שלו, הוא מדבר על הקיבוץ והמשפחה. השיר הראשון ממנו, אמא, התפרסם ממש כמה ימים לפני ההופעה בקיבוץ.


עופר, האח הגדול של עילי, בא מההוסטל ויושב בקהל. שומע את כל הקיבוץ שר את סיפור חייו. קיבוץ שלם היה על הרגליים, מבוגרים וצעירים שרו איתו את כל תו וכל מילה, על הילדות שלו על הילדות שלהם, ואפילו אמא לייזה עלתה לשיר איתו על הבמה. היה טעם של פעם, של מסיבה על הדשא., ולאיש לא היה איכפת שהכוכבים סביב היו מקלקר, ההפך - הם היו די גאים בזה.

 
© כל הזכויות שמורות לאתר nana10