ספורט
לחשוב מחוץ לקופסא: קרויף ודראפיץ' לנבחרת
כשלונות העבר ושינוי התפישה הדרוש. פרימו עם הצעה להמשך

סיום המשחק באצטדיון טדי: בעוד הפרשנים מדברים על המשחק מול ספרד, ברקע נראים שחקני הספסל של "לה רוחה", אלו שלא שיחקו, עושים ספרינטים. איפה היו באותו הזמן שחקני הספסל של ישראל? מיהרו למקלחות, הלכו מהר הביתה ובטח על הדרך לכלכו על המאמן, שלא נתן להם לשחק. זאת רק דוגמה אחת ממאות, איפה אנחנו ואיפה הם? לפני שנגדל את ה'ראמוס' או ה'איסקו' הבאים, תהיו קודם מקצוענים, תהיו מחוייבים למקצוע.

  • משחקי כבוד: ישראל סיימה את הקמפיין בהפסד 1:0 לספרד
  • אלישע לוי סירב לסכם את הקמפיין: "אדבר כשארצה"
  • ציוני הקמפיין: 2 לאלישע, כמה לזהבי?
  • יראמנדי: "ישראל הקשתה, אבל מצאנו את הדרך להבקיע"

  • שמענו את יוסי בניון בסיום המשחק אומר "אנחנו דורכים במקום". טעות גדולה, יוסי, אנחנו הולכים בצעדי ענק לאחור. בדרך כלל אחרי קמפיין כל כך מביך אומרים "היה טוב וטוב שהיה". אז הפעם לא היה טוב ולא טוב שהיה. המאמנים, אלי גוטמן ועכשיו אלישע לוי, הביאו את נבחרת ישראל אל פי התהום. יותר נמוך לא יכול להיות, מכאן אפשר רק להתרומם. יש ברגעים אלה מיליון פרשנים ברחבי המדינה, ככה זה כדורגל, כולם מבינים, כולם מאמנים.

    כל אחד יודע כמו כל מאמן או פרשן, את כל הקלקולים של הנבחרת, שחקנים בינוניים שמגיעים עם אגו, בעיות משמעת, עצבים באימונים, התחמקויות, מדברים חופשי, סרט הקפטן, זימונים מופרכים ואי זימונים עוד יותר מופרכים. אם שוב הגענו למצב שמאמן הנבחרת מרוצה מפעמיים 1:0 מול איטליה וספרד, בהם בקושי סיכנו את השער, הלכנו הרבה מאד שנים לאחור. המצב היום הוא הגרוע ביותר בתולדות נבחרות ישראל, דווקא שהליגה שלנו השנה בהתקדמות.

    המאמן אלישע לוי קרס, מקצועית ומנטלית. אל תתרשמו מהחיוכים שלו בראיונות אחרי משחק ההגנה הלא רע מול ספרד. היה לו את כל הזמן שבעולם להכין נבחרת רעננה ולצאת מהקופסה. במקום זה ראינו את אותם שחקנים, אלה שלא הובילו אותנו לכלום במשך עשור שלם, ממשיכים בהרכב. גם ההתבטאויות שלו לא תרמו לו, מלך השערים שמבקיע "גול פה, גול שם"  או "ליכטנשטיין עשתה צרות לכולם". נו באמת? ליכטנשטיין עם יחס שערים של 39:1 ומול מי היא כבשה את השער הבודד? נכון, מול ישראל. והיו עוד ציטוטים רבים שלא היו קשורים למציאות.

    לסיכום, קמפיין כושל ביותר של מאמן, קמפיין עוד יותר כושל של השחקנים. לכולם ללא יוצא מהכלל, מגיע הציון המכובד: 3. הכי גרוע, מאות אלפי אוהדי הכדורגל בישראל איבדו את האמון המינימלי בשחקני הנבחרת. מה הלאה? אני שומע שוב ושוב את המשפט "הכדורגל צריך להיות פרויקט לאומי, צריך להתחיל הכל מחדש מגיל הילדים". שטויות. לפרוייקט גדול צריכים שני דברים עיקריים. אחד, עשרות מגרשים ושנית, עשרות מאמני כדורגל ברמה גבוהה, שיזהו את המחוננים הבאים. את שני אלה לא יהיה לנו. נקודה.

    כל זאת לא צריך למנוע מאיתנו לשחק טוב יותר בנבחרת ישראל. שחקנים מחוייבים ובלי פוזות. אגב, את הפוזות לקחתי מציטוט של הבלם טל בן חיים, שאמר לאחר המשחק נגד ספרד: "אין את הלוקסוס של כמה שחקנים שיבואו עם פוזה ולא יעשו הגנה".

    צודק 100 אחוז. עוד דוגמה, לפני יותר משנה וחצי מונה ניר לוין למנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות. אחרי שנה וחצי הגיע כישלון עצום משתי הנבחרות, הנוער של אלון חזן והצעירה של מרקו בלבול ומול מי? קוסובו, אוסטריה ואירלנד - 3 נבחרות מהדרג שמתחת לבינוני באירופה. המסקנה היא אחת ויחידה, לסיים את תפקידם של ניר לוין, אלון חזן ומרקו בלבול, שגם איתם אין אור בקצה המנהרה. ויפה שעה אחת קודם.

    קשה לדעת איך יראה סגל נבחרת ישראל בקמפיין הבא, יש עוד מספיק זמן. יש לנו בעיה קשה בהגנה, אין כמעט שחקני הגנה ברמה גבוהה, די עם נזכיר שמתוך 14 קבוצות ליגת העל ל-13 יש בלמים זרים, פרט לבני יהודה. זה מלמד על בעיה קשה בהגנה.

    הגנה זה אופי, קישור והתקפה זה כישרון, מזה יש לנו הרבה. כל המערכת כשלה כולה, מלמעלה עד למטה. יו"ר התאחדות בכל העולם חייב להבין ולהיות הרבה יותר פעיל, את עופר עיני זה לא מעניין. יש לו ועדת איתור שהיא "פרטייה" בפני עצמה. ועדת האיתור חייבת להיות מורכבת משחקני עבר גדולים, שעברו משחק אחד או שניים גדולים.

    ברמה של אוחנה, מלמיליאן, סיני, ברקוביץ', רביבו, נימני, בנין, לא ברמה פחותה מהם. צוות האימון צריך להיות לדעתי ג'ורדי קרויף כמנהל מקצועי וסלובודן דראפיץ' כמאמן. ההולנדי לא צריך לבחור שחקנים זרים, שבזה הוא לא מצטיין. הוא מתמחה בהעמדת קבוצה, כל השחקנים הגיעו ללא פוזות, יעשו לו חשבון ויעמדו דום, ללא דרישות וללא פרצופים כועסים. בזה, ג'ורדי מצויין. דראפיץ' מוכיח שנה אחר שנה שהוא מאמן שחושב מחוץ לקופסה, כששחקנים צעירים ואלמונים אצלו מצטיינים.

    גם השניים לא צריכים לעזוב את קבוצותיהם מכבי ת"א ומכבי נתניה, אלא הם יכולים לעשות זאת במקביל. בשביל כמה ימים של אימונים ושני משחקים, שגם כך בזמן הזה הקבוצות בכמה ימי חופשה, אין שום בעיה. לדעתי, מדובר בצוות מנצח. ההרגשה לכל מי שאוהב כדורגל ישראלי היום היא רעה מאד. יש המון עבודה, צריך לדעת לנהל נבחרות, זה לא דומה לעבודה בקבוצות.

    לא כל שחקן טוב הוא שחקן נבחרת. לשחקנים חשובה קבוצתם, שם הם מתפרנסים והרבה. באים לנבחרת מגיעים כמו למילואים, ללא דרישות ובכיות, באים למשימה ועד שלא נבין את זה הפערים עוד יגדלו. ולסיום, בדיחה:  אלישע לוי סיפר בראיון: "אני מאוכזב מהתוצאה, היינו ראויים לנקודות". ועל זה אמר הגדול מכולם, דוד שוויצר, ז"ל: "כולם עובדים על כולם". חג שמח לכל בית ישראל.

     
     
    © כל הזכויות שמורות לאתר nana10