אוכל
המלצה: מה יש לאכול
 "גדלתי בבית שהמטבח היה מרכז הפעילות ". טל סורסקי   צילום :  
הוא אבא ל-3 אכלנים עם טעם מפותח ובחיים לא יגיד "לא" לשוקולד. בואו להכיר את טל, האיש מאחורי הבלוג "מה יש לאכול" וזה שיגרום גם למאותגרי מטבח להכין את המנה המסובכת ביותר. וגם: מתכון לבלינצ'ס במילוי פטריות

בכל שבוע נביא לכם המלצה לבלוג אוכל ששווה להכניס לרשימת המועדפים. זה שמספק מתכונים מוצלחים, תמונות מגרות וטקסטים מעוררי תיאבון. מכירים בלוג אוכל מיוחד? כתבו לנו.

לפני חודשיים סיפרנו לכם על הבלוג של יובל שחורי - פשוט מבשל פשוט. מעבר לעובדה שהכתבה גרפה 154 לייקים והחמין של יובל הפך לדייר קבע אצלנו בבית בימי שבת גשומים, גילינו בזכותו את הבלוג "מה יש לאכול" שהיווה השראה ליובל ושבוע אחר כך גם לנו.

 

טל סורסקי, הרוח החיה מאחורי הבלוג, הצליח לבנות מקום שבו מתכון לקרמבו פסיפלורה מושחת גר בנחת ליד מתכון לעוגת ביסקוויטים קלה להכנה. העובדה ששני מתכונים כל כך שונים מצליחים להשתלב במקום אחד והופכים למשהו מושג שגם מאותגרי מטבח יכולים להכין, נזקפת לגמרי לזכותו.

 

ההסברים הברורים, התמונות שמלוות את כל שלבי ההכנה והטקסט שפותח כל מתכון גורמים לכל חובב מטבח לשייט בבלוג ולשכוח מהזמן. דבר נוסף שקיים בבלוג (למרות שלקח לנו כמה ימים לגלות אותו) היא רשימת הכתבות הנצפות והמוגבות ביותר. לא תופתעו לגלות שבשתי הקטגוריות מככבות עוגיות שוקולד, איך לא.

אז אחרי שבמשך שבועיים קראנו כמעט כל פוסט שעלה בבלוג, החלטנו שהגיע הזמן להפשיל שרוולים ולנסות את אחד המתכונים. ידענו שנלך על קטגורית המתוקים (מכורים שכמונו) ושהפעם נדלג על השוקולד. הבעיה שלא היינו בטוחים אם לנסות את הפאי החמצמץ עם הליים והמרנג או את אצבעות הפלורנטין המתקתקות. לבסוף נפלה ההחלטה ומצאנו את עצמנו בחנות התבלינים הקרובה, עם שקית מלאה בשקדים פרוסים.

 

והמסקנות? הבצק הפריך שמהווה בסיס לעוגיות היה עשיר ונימוח והטופי הדביק שעטף את השקדים היה מושחת ומענג וגרם לנו לנשנש את העוגיות הרבה מעבר למה שהתכוונו. ההערה היחידה שלנו, היא שכדאי לכתוב את הכמויות במספרים ולא במילים.

 

ואחרי כל זה, הגיע הזמן להכיר את טל (ובדרך גם את קבוצת הפייסבוק שלו). מי שעומד מאחורי כל הטעמים והניחוחות. מה הפט'יש שלו באוכל, מאיזה מאכל לא ימאס לו אף פעם (כבר עשינו ספויילר בהתחלה) ואיזה מסעדה הוא פוקד דרך קבע.

נעים להכיר

טל סורסקי. בן 37, נשוי לטל (כן, זאת לא טעות) ואבא לשלושה אכלנים עם חוש טעם מאוד מפותח: דנה, אלון ויותם. עובד בחברת הייטק שמפתחת משחקים לסלולר ותוך כדי, גם סטודנט למערכות מידע ניהוליות.

 

כבן לאמא שהיתה עקרת בית גדלתי בבית שהמטבח היה מרכז הפעילות וכאשר הייתי חוזר הביתה מבית הספר, כבר במדרגות יכולתי להריח מה יש לאכול לארוחת הצהרים. את העוגה הראשונה שלי (עוגת תפוחים עם רצועות בצק פריך) הכנתי (בעזרתה של אימי) בכיתה א', ולמרות שהייתי חולה באותו יום שישי שהיה תורי להביא את העוגה, אמא שלי לקחה את העוגה (הלא שיגרתית לילדים בכיתה א') ואפילו המורה לא האמינה שאני הכנתי אותה.

 

הבישול והאפיה הם משהו מעבר לתחביב. זה סוג של תרפיה עבורי. כל ההתעסקות עם חומרי הגלם, היצירה של מנה מאוסף של מצרכים, מרגיעה אותי. לראות אנשים נהנים מהאוכל שלי גורם לי להנאה מרובה. כשאני עצבני, או חסר מנוחה, בדרך כלל יצאו מזה עוגיות.

 

המתכון שהתחיל את הבלוג. מלפפונים חמוצים מתוך הבלוג

איך הכל התחיל?

יום לפני שעזבתי את בית הורי, פתחתי את מחברת המתכונים של אמא במטרה להעתיק כמה מהם לכרטיסיות, שלימים יהפכו למחברת המתכונים שלי. אמא שלי, שהיא בשלנית בחסד, אגרה מתכונים במשך שנים. אבל היתה בעיה אחת. במחברת לא היו הוראות הכנה. רק רשימת מצרכים. היא כבר יודעת איך להכין כל דבר.

 

מאז, חלפו השנים ומחברת המתכונים שלי הלכה ותפחה. כאשר הילדים הצטרפו למשפחה, החלטתי לפתוח את הבלוג, במטרה להפוך אותו למחברת המתכונים שלי ועל מנת להשאיר לילדים שלי את המתכונים של הדברים האהובים עליהם (וגם עליי).

הבלוג נולד ביום אחד לפני שנתיים וחצי במתכון מאוד פשוט של מלפפונים חמוצים ומאז הולכים ונוספים עוד ועוד מתכונים. חלק מהמתכונים הם קלאסיקות של המשפחה וחלקם, למרות היותם מתכונים מאוד פשוטים לכאורה, מצאו את מקומם בבלוג בגלל שהילדים ביקשו (כמו האורז המטוגן). יחד עם הכתיבה, אני גם נהנה מאוד לצלם את המתכונים בשלבי הכנתם.

 

למרות שעדיין יש מקום לספרי בישול בעידן האינטרנט, המטרה של הבלוג היא להראות לקוראים שאפשר להכין אוכל מעולה בבית בלי הרבה מאמץ ובלי חשש. בפוסטים שלי, אני משתדל מאוד לצלם כמעט את כל שלבי ההכנה. החיסרון של ספרי הבישול הוא שהם מראים רק את התמונה של המנה הסופית. לא תמיד זה ברור מההסברים מהי צורת החיתוך הנדרשת, איך צריכה להראות הבלילה, מה צריך להיות הצבע של הבצל אחרי הטיגון, לאיזה גודל לקצוץ את האגוזים וכו'.

 

לכן בכל פוסט יש הרבה תמונות שמסבירות בפירוט רב כל שלב ושלב של הכנת המנה. מרוב תצלומי התקריב, המצלמה שלי כבר מלאה בכל כך הרבה חמאה, קמח, סוכר ושוקולד, שאם אני אאפה את המצלמה - תצא ממנה עוגת שוקולד.

מה הסטייה הקולינרית שלך?
לא בטוח זאת סטייה, לפחות לא בעיני. אם יש משהו שאני לא אוהב, זה קטשופ. מתוק לי מידי ומשתלט על כל הטעם של כל דבר. הדבר היחיד שאני אוכל עם קטשופ, זאת חביתה. אשתי מזועזת מזה.


מאיזה מאכל לא ימאס לך אף פעם?
כנראה שמשוקולד. אני מסוג האנשים שאם אני פותח חפיסת שוקולד, ואוכל רק קוביה אחת, אני ישר שומע את הקוביה שנעלבת בגלל שלא בחרתי בה. אז אני אוכל גם את הקוביה הבאה. וגם את הנעלבת הבאה. עד שנגמרת החבילה. חוץ משוקולד - לעולם לא ימאס לי מכל דבר שקשור בבצק שמרים - החל מפיצה דקיקה שאני מכין כמעט פעם בשבוע על אבן אפייה, דרך לחמים, ל חמניות ועוגות שמרים מרובות חמאה וקיפולים.

 

הפוסט שעשה הכי הרבה כניסות?
זה כמו לשאול את מי מהילדים שלי אני הכי אוהב, אבל יש שלושה פוסטים שגם יש להם המון כניסות וגם המון תגובות. חוכמת הבייגלה - מתכון לבייגלך מעולים וכל תוספת מיותרת. עוגיות שוקולד צ'יפס במאתיים וחמישים דולר - עוגיות שוקולד צ'יפס שמאחוריהן האגדה האורבנית הכי מפורסמת בעולם. אם אתם רוצים לפנק מישהו אהוב - אלה העוגיות! ועוגיות שוקולד פאדג'יות של נייג'לה לוסון - ה-עוגיות שוקולד! מתכון קליל לעוגיות שוקולד נימוחות ומושלמות.

 

הכי פופולרי - בייגלה מעולים בציפוי שומשום מתוך הבלוג

מה לעולם לא תאכל?

כנראה שבני אדם, קופים וכלבים. אצלנו בבית יש חוק. חייבים לטעום הכל. זה התחיל בגלל שהילדים לא הסכימו לאכול מאכלים שלא נראו להם. החוק אומר שהם חייבים לקחת ביס קטן לטעום ואם לא טעים להם, הם לא חייבים לאכול. הייתה תקופה שהייתי נוסע המון בעולם ואכלתי הרבה דברים מוזרים. לכן, גם אני מוכן לטעום כמעט הכל.


עוד דבר שאני לא רואה את עצמי מכניס לפה זה אגריסטדה. מאכל בולגרי שהייתי מגדיר אותו כמשהו בין פודינג לרגל כרושה שהבולגרים אוכלים עם מוח, דג או עוף. נראה לי מזעזע מדי לאכול (וסליחה מהמשפחה הבולגרית של אשתי)

 

המסעדה האהובה עליך?
באופן עקרוני, החברים שלנו לא מוותרים על המסעדה שלי. אנחנו מאוד אוהבים לארח וגם החברים שלנו אוהבים להתארח אצלנו. יש הרבה מסעדות שאני אוהב, אחת קרובה למקום מגוריי - הנמל 24 בחיפה, פנינה אמיתית שמצליחה לשמור על הרמה שלה כבר הרבה שנים ואם יוצא להגיע למרכז, אז אני מאוד אוהב את מסה, שם, בפעם האחרונה שאכלתי, הייתי מצונן לגמרי ולא הרגשתי שום טעם של אף מנה - לפחות אשתי נהנתה.


בלוג אוכל אחר שתרצה להמליץ עליו?
מאוד אוהב את הבלוג של אינפיניטי, מתקמחים - בישול ואפיה. בלוג של אופה אנונימי, אופה בחסד, מקצוען אמיתי שגם תענוג לקרוא את ההקדמות שלו לכל מתכון. קשה למצוא בלוגרים עם רמת דיוק והקפדה על פרטים כל כך גבוהה כמו של אינפיניטי.

 

בלוג נוסף שאני אוהב הוא הבלוג של יערה שרי - בישולוג. למרות שיערה עכשיו בחופשת לידה והבלוג כמעט ולא מתעדכן, שווה לחכות. המון מתכונים שפויים מבחינה בריאותית, מאוד מפתיעים ומצולמים נפלא.

 

אז אחרי שהכרתם את טל ואת הבלוג שלו, הגיע הזמן להכנס למטבח ולהכין מתכון מעולה לבלינצ'ס במילוי פטריות.

 

בלינצ'ס במילוי פטריות ברוטב שמנת מתוקה מתוך הבלוג

בלינצ'ס במילוי פטריות

המתכון לעלים מאוד, אבל מאוד פשוט להכנה ואפשר להכינו גם ביד עם מטרפה או בעזרת מעבד מזון (אם אתם צריכים כמויות גדולות יותר). המתכון הבסיסי יתאים לשמונה - תשעה עלים ותכפילו את הכמויות אם אתם צריכים יותר.

 

מצרכים:

3 כוסות קמח לבן

כפית מלח

3 ביצים

3 ו-1/2 כוסות חלב

3כפות שמן

2 סלסילות פטריות טריות קצוצות דק

בצל בינוני קצוץ דק

3-4 שיני שום קצוצות או כתושות

3-4 גבעולי תימין

פלפל שחור ומלח

50 גרם חמאה

3 כפות שמן זית

מעט אגוז מוסקט מגורד

2 כפות ברנדי או יין לבן

מיכל שמנת מתוקה

75 גרם גבינת קשקבל מגורדת

 

אופן הכנה:

  • מכינים את הבלילה במעבד מזון. מכניסים את הקמח, מלח, שמן והביצים. מפעילים את מעבד המזון עם להב הפלדה ומוזגים תוך כדי עבודתו את החלב, עד לקבלת בלילה אחידה וללא גושים.

 

מערבבים את כל החומרים עד לקבלת בלילה אחידה מתוך הבלוג
  • מחממים מחבת קטנה עם מעט מאוד שמן ובעזרת כוס מידה של רבע כוס, או מצקת מוזגים מהבלילה למחבת ומיד מטים את המחבת לכל הכיוונים על מנת לפזר את הבלילה באופן אחיד.

 

מוזקים את הבלילה ומטים את המחבת לכל הכיוונים מתוך הבלוג
  • כאשר מתחילות להופיע בועות קטנות, בערך אחרי חצי דקה, הופכים את הבלינצ'ס לצידו השני לעוד עשרים עד שלושים דקות.
  • מסירים מהאש וחוזרים על התהליך עד סיום הכנת כל הבלילה.

 

אחרי שמופיעות בועות קטנות הופכים את הבלינצ'ס לצד השני מתוך הבלוג
  • במחבת גדולה, ממיסים את החמאה יחד עם שמן הזית ומאדים את הבצל והשום עד לשקיפות הבצל.
  • מוסיפים את הברנדי או היין הלבן וכאשר הנוזלים מתאדים מוסיפים את הפטריות והתימין.

 

ממיסים את החמאה יחד עם שמן הזית מתוך הבלוג
  • מקפיצים את הפטריות כמה דקות עד לריכוך ומתבלים בפלפל שחור גרוס טרי, מלח ומעט מוסקט.
  • מצננים מעט את התערובת.

 

תערובת הפטריות מוכנה ומחכה לבלינצ'ס מתוך הבלוג
  • מניחים מעט מהתערובת במרכז כל עלה (כאשר החלק הבהיר של העלה מופנה כלפי מעלה) ומגלגלים.
  • מניחים בצלחת הגשה כשהתפר כלפי מטה.

 

ממלאים כל בלינצ'ס בתערובת הפטריות ומגלגלים מתוך הבלוג
  • בסיר קטן מבשלים את השמנת על סף רתיחה. מוסיפים את הקשקבל ומערבבים היטב עד להמסת הגבינה.
  • מתבלים במעט מוסקט, פלפל שחור ומלח (לא הרבה מלח, הגבינה מלוחה).
  • יוצקים מהרוטב על הבלינצ'סים ומגישים.

 

פספסתם את ההמלצות הקודמות שלנו? 

פשוט מבשל פשוט - יובל שחורי

בייגלה - אוכל אנשים והרבה אהבה

Room for Dessert - עולם הקינוחים של מירי

מתכוניישן - לבשל, לצלם, לאכול ולספר

GourmeTel-Aviv - צחי ורוני מבשלים

מתוקים שלי - שירלי נמש

ביסים - אוכל, אנשים ומה שבינהם

דברים בעלמה - ממטבחה של אשת חיל

אוכל זה טעים - בלוג לממוצעי מטבח

עוגיו.נט - בלוג מתוקים מענג

 
© כל הזכויות שמורות לאתר nana10